הבטחה להוזלה או איום על הרפתנים?
בשנים האחרונות, כשמאות רפתנים התכנסו בכנסת למחאה סוערת, המתח בשוק החלב הישראלי הגיע לשיא. מצד אחד עמד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם הצעת רפורמה המבטיחה להוזיל את מחירי החלב ולשבור את המונופול של המחלבות הגדולות. מצד שני, הרפתנים וארגוני החקלאים הזהירו מפני "תוכנית התנתקות מהרפת הישראלית" שתוביל לסגירת מאות משקים ותפגע בביטחון התזונתי של המדינה.
המחלוקת אינה חדשה. כבר בשנת 2011 קבע מכון ירושלים לחקר שווקים כי "בלי שינויי חקיקה זה יהיה בלתי אפשרי ושוק החלב ישאר בעינו – קרטל". הדו"ח הצביע על כך שחוק ההגבלים העסקיים אינו חל על המגדלים והמשווקים הסיטונאיים של תוצרת חקלאית, מה שמאפשר התארגנויות קרטליסטיות חוקיות. אך הפעם, לראשונה מזה שנים רבות, נראה שיש רצון אמיתי לשנות את המצב.
המספרים מדברים בעד עצמם: מחירי מוצרי החלב בישראל גבוהים ב-48 אחוזים מהממוצע במדינות ה-OECD. גבינות קשות יקרות ב-108 אחוזים לעומת האיחוד האירופי, חלב נוזלי יקר ב-62 אחוזים, וחלב עמיד יקר ב-30 אחוזים. הפערים הללו גורמים למשפחות רבות לוותר על מוצרי חלב מסוימים במסגרת הקנייה השבועית.
אך מאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב הרבה יותר. זהו סיפור על ניסיונות רפורמה כושלים מהעבר, על קרטל חוקי שנשמר במשך עשרות שנים, ועל מאבק בין שתי תפיסות עולם שונות לחלוטין לגבי עתיד החקלאות הישראלית.
פירוט הרפורמה: מי באמת ירוויח מההוזלה?
רפורמת סמוטריץ' מבוססת על נוסחה שנשמעת פשוטה: 80 אחוזים ייצור ישראלי ו-20 אחוזים פתיחה לתחרות. במסגרתה, משרד האוצר מציע לבטל את מנגנון התכנון של ענף החלב, הכולל כיום מכסות ייצור ומחיר מטרה, ולהעביר את השוק למודל פתוח ותחרותי יותר עם אפשרות ליבוא חופשי של מוצרי חלב. בנוסף, הרפורמה כוללת הגדלת מכסת הייבוא ללא מכס ב-70 אחוזים – מ-6,500 טונות ל-19,551 טונות גבינות, ביטול חלק מהפיקוח על מחירי החלב, ואפשור יבוא חלב מחו"ל.
סמוטריץ' הציג את הרפורמה כמאבק במונופול של תנובה ושטראוס, שתי מחלבות הענק ששולטות בשוק החלב הישראלי. "כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר המחיה בלי לפרק מונופולים", הצהיר השר, תוך הדגשה כי תנובה נמצאת בבעלות סינית. הוא הציג נתונים המראים פער של כמעט פי שלושה בין גבינה צהובה מיובאת לגבינה מקומית של תנובה, וטען כי הרפורמה תחסוך למשפחות הישראליות כמיליארד שקלים בשנה.
אולם מומחי כלכלה ותחרות מציעים ניתוח שונה לחלוטין. לדבריהם, הבעיה המרכזית בשוק החלב הישראלי אינה המכסים או היעדר יבוא, אלא הריכוזיות הגבוהה ביותר בשוק. שוק החלב הישראלי מאופיין בשליטה של מספר מצומצם של חברות גדולות לצד רשתות סופרמרקט מרכזיות. מומחים חוששים כי ביטול המכסים ופתיחת השוק לא יפתרו את בעיית הריכוזיות, ואף עלולים להחמיר אותה.
החשש המרכזי הוא שהרפורמה תחזק את המונופולים הקיימים מבלי להבטיח הורדת מחירים אמיתית לצרכנים. דו"ח מכון ירושלים מ-2011 חשף ממצא מדאיג: בתקופה שבין ינואר 2008 ליוני 2011, המחיר לצרכן עלה ב-39 אחוזים, בעוד שהמחיר ששילמו המחלבות על החלב עלה רק ב-3.8 אחוזים. המסקנה: העלייה במחיר לצרכן הסופי גדלה פי עשרה מהעלייה שחלה במחיר ששילמו המחלבות בעצמן. החברות הגדולות והסופרמרקטים עשויים להיות המרויחים העיקריים מהרפורמה, כאשר הם יוכלו לייבא חלב במחירים נמוכים יותר אך לא בהכרח להעביר את החיסכון לצרכנים.
מכון המחקר 'פורום ארלוזורוב-יסודות' פרסם ניתוח מקיף המטיל ספק ברפורמה. החוקרים טוענים שמאחורי הסיסמאות על שוק חופשי והורדת מחירים מסתתר מהלך להעברת כוח מהציבור ומהחקלאים למחלבות הגדולות ורשתות השיווק. הם מצביעים על כך שגם אם מחירי מוצרי החלב ירדו לרמתם באיחוד האירופי – פער של כ-40 אחוזים לפי האוצר – זה יחסוך בממוצע רק כ-350 שקלים למשק בית ממוצע, סכום קטן ביחס לעלויות של תחומים כמו דיור ואנרגיה.
למה רפורמות חלב קודמות נכשלו
זה לא הניסיון הראשון לשנות את שוק החלב בישראל. כבר בשנת 1998 החליטה הממשלה לייעל את תחום הרפת, ובעקבות כך נקבעו עקרונות מוסכמים ל"רפורמה בענף הרפת" בהסכמת משרד החקלאות, משרד האוצר והמועצה לענף החלב. אחד השינויים המרכזיים היה העברת האחריות להובלת החלב הגולמי מהרפת למחלבה מכתפי היצרן לכתפי המחלבה.
אולם בשנת 2003 דחה הממונה על הגבלים עסקיים, דרור שטרום, בקשה של תנובה לאשר הסדרים עם קואופרטיבים להובלת חלב. הממונה קבע כי ההסדרים יוצרים מונופסון (שליטה בצד הקונים) ויביאו לחסימת גישתם של מתחרים לזירת התחרות. "מובילי חלב מסוימים, על אף יעילותם או יכולותיהם, יפלטו מהשוק, בעוד שיוותרו מובילים שזכו להתקשר עם תנובה לאו דווקא מפאת יעילותם או יכולותיהם", כתב הממונה. המקרה הזה מלמד שרפורמות בענף החלב נתקלות שוב ושוב בבעיית הריכוזיות היתרה.
היסטוריה זו חוזרת על עצמה גם בניסיונות מאוחרים יותר. ב־2015 יושמה באיחוד האירופי רפורמה שכללה ביטול מוחלט של מכסות ייצור ופתיחת השוק לתחרות, אך היא לוותה בהגדלת תמיכה ישירה לרפתנים. יותר מ־70 אחוזים מהחקלאים באיחוד האירופי תלויים בתמיכות הממשלתיות כדי להגיע לסף הרווחיות, והתמיכות מהוות בממוצע 40 אחוזים מהכנסות הרפתנים. בניגוד לאיחוד האירופי, שהשקיע עשרות מיליארדי יורו בתמיכות ארוכות טווח, בישראל מוצע מהלך חד ומהיר לביטול המכסות, מבלי שהוא מלווה בתמיכה משמעותית בחקלאים.
המתנגדים לרפורמה מצביעים על תקדים כושל נוסף: פתיחת שוק השומן לתחרות לא הובילה להורדת מחירים כפי שהובטח. מקרה זה משמש ראיה לכך שפתיחת השוק אינה מבטיחה בהכרח הטבה לצרכנים. גם במקרה של החמאה, שנים של מחסור מרגיז נפתרו רק לאחר שנפתחה אפשרות לייבוא חופשי, אך זה הוריד את מחיר החמאה מתחת למפוקח מבלי להוביל להוזלה משמעותית לצרכנים.
מבקר המדינה חשף בדוחותיו עיוותים נוספים במבנה הקיים. הוא גילה שחישוב "מחיר המטרה" – המחיר שמקבלים הרפתנים עבור החלב – נעשה על פי השכר הממוצע במשק (12,522 שקלים) ולא על פי השכר הממוצע בחקלאות (8,432 שקלים), מה שהטה את מחיר המטרה כלפי מעלה באופן דרמטי. בנוסף, הכללתן של הרפתות המשפחתיות ההפסדיות בסקר החלב מעלה את מחיר המטרה לצרכן ומשמרת את הרווחיות הגבוהה של הרפתות השיתופיות. גובה ההטבה לרפתות השיתופיות: בין 38 ל־196 מיליון שקלים בשנה.
הניסיון מרפורמות קודמות מלמד שהבעיה אינה רק במכסים או בתכנון הממשלתי, אלא במבנה השוק עצמו. 60 אחוזים מהחלב הגולמי זורם דרך תנובה, ויחד עם טרה ושטראוס, שלוש המחלבות הגדולות שולטות ב־95 אחוזים מהשוק. אפילו במונחי המשק הישראלי, רמת הריכוזיות בענף החלב יוצאת דופן. ללא טיפול בבעיה זו, כל רפורמה עלולה להיכשל.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה