​חודש אחורה. טקס מרהיב בשער בנימין. אם תרצו, הושלם מעבר היסטורי: יחידות השירות של המנהל האזרחי יצאו לראשונה מתחומי בסיס אוגדת איו"ש, ועברו למבנה אזרחי קבוע סמוך לבניין מועצת בנימין – בלב המרכז האזרחי באזור התעשייה שער בנימין.

​המהלך מהווה שלב מרכזי בתוכנית רחבה שמוביל שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', בתיאום עם ראש מועצת יש"ע וראש מועצת בנימין ישראל גנץ וראשי רשויות נוספים. במסגרתו מופרדים השירותים האזרחיים מהמערכת הצבאית, והמנהל האזרחי מתחיל לפעול במתכונת שירות אזרחי מלאה.

​הצעד ממשיך שורת פעולות שביצע השר סמוטריץ' מאז הקמת הממשלה, ובהן מינוי הלל רוט כסגן אזרחי לראש המנהל האזרחי, והעברת סמכויות ממשרד הביטחון למנהלת ההתיישבות שבראשות יהודה אליהו. באירוע השתתפו השר סמוטריץ', ישראל גנץ, ראש המנהל האזרחי תא"ל הישאם איברהים וראש מנהלת ההתיישבות יהודה אליהו.

​השר סמוטריץ' הצהיר בטקס, "אנחנו עושים היסטוריה ומוציאים את המרכיבים האזרחיים של המינהל אל משכן אזרחי, כאן במתחם שער בנימין. מעתה, תושב שיבקש לקבל שירות יגיע למשרד ממשלתי – ולא לבסיס צבאי. צבא לא צריך לנהל חיים אזרחיים".

​הוא פנה לראש הממשלה ואמר, "אתה יוצא לביקור מדיני חשוב אצל ידידתנו הגדולה ביותר, ארצות הברית, ולפגישה עם הנשיא טראמפ. לצד המחויבות שלנו להכריע בכל זירות הלחימה, מחויבות שאין עליה פשרות אתה מוכרח לשוב מהביקור הזה עם ריבונות דה־יורה. בשלוש השנים האחנות אנחנו מקדמים ריבונות דה־פקטו: בונים, מיישבים, מאשרים, מסדירים 69 יישובים, מקימים חוות, מכריזים על אדמות מדינה ומבצעים עבודת מטה סדורה להחלת הריבונות. אבל ללא החלטה רשמית על החלת ריבונות ביהודה ושומרון – אנחנו עלולים להחמיץ הזדמנות היסטורית.

​זה היה הנשיא טראמפ שתיאר את ישראל כ”קצה של עט” והדגיש את מחויבותו לגבולות בני הגנה. יהודה ושומרון הם רצועת הביטחון של מדינת ישראל כולה, ואין אדם אחראי שחושב שניתן לנטוש אותה ולהותירה בידי אויבינו. אנחנו מתפללים להצלחתך בביקור הזה ומצפים לריבונות". לדבריו, "לא ירחק היום ובעזרת השם המבנה הזה יתן שירותי ממשלה גם להתיישבות בחבל עזה. אני מנחה את מנהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר לאתר עד מבנה לפתיחת סניף דרומי כדי שתושבי ההתיישבות שתתחדש בעזה לא יצטרכו לנסוע עד כאן".

​גנץ אמר, "מי שחולם על ריבונות רואה אותה היום, דה פקטו בלב בנימין, עדיין לצערנו לא על הנייר, אך כן במציאות. אנחנו לא רק מדברים על ריבונות, אנחנו בונים אותה, קומה אחרי קומה. זהו יום היסטורי, יום שבו אנו עושים צעד ראשון להפרדה בין הצבא והמלחמה בטרור לבין הטיפול באזרחים. הבניין הזה הוא הרבה יותר ממבנה, זה שער בנימין, שער לעתיד. מכאן יוצאת הבשורה של בנייה, של התיישבות, של אחריות אזרחית ושל ריבונות. אני רוצה להודות לשר בצלאל סמוטריץ', שבשנים האחרונות מוביל שינוי עצום ביהודה ושומרון ומשרטט לדורות הבאים את הדרך להתיישבות, לפיתוח ולחיזוק ביטחון המדינה".

​פצצה פוליטית

​שנה אחורה. בחדר צדדי במטה המינהל האזרחי בבית אל, התרחשה פגישה שגרתית לכאורה. אך המילים שנאמרו בה עתידות היו לטלטל את אחד המוסדות הרגישים ביותר במערכת הביטחון הישראלית. "אני מקווה שתהיה לכם הזכות המאוד גדולה לסגור פה את השער", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבכירי המינהל. במשפט אחד, שנאמר כמעט כבדרך אגב, הניח סמוטריץ' את הפצצה הפוליטית שעשויה לשנות את פני המציאות ביהודה ושומרון.

​"זו אמירה רצינית," הבהיר סמוטריץ' לנוכחים. "ישבתי על זה עם ראש הממשלה ואנחנו לוקחים את זה מאוד-מאוד ברצינות." באותה פגישה חשף השר כי כבר דן בנושא עם השגריר המיועד לוושינגטון, ד"ר יחיאל לייטר. "מנסים ליצור פה תהליך אמיתי," הדגיש. "יש פה המון עבודה, אבל זה חזון אחרית הימים, ואנחנו יכולים לממש אותו".

​מאחורי הקלעים של אותה פגישה מסתתר המהלך השאפתני ביותר של הימין מזה עשרות שנים – פירוק המינהל האזרחי והחלפתו במנגנון שלטוני ישראלי מלא. "סגירת השער", כפי שכינה זאת סמוטריץ', אינה סיסמה ריקה. מדובר במהלך שעוצמתו שנייה רק להחלת ריבונות מלאה על יהודה ושומרון. במשך שנים התריעו ראשי המתנחלים כי אבסורד הוא שחצי מיליון אזרחים ישראלים נאלצים לקבל שירותים ממנגנון צבאי. ניסיונות קודמים לפרק את המינהל נתקלו בחומות בצורות של התנגדות בינלאומית ומשפטית, אך הפעם, כך נראה, התמונה שונה.

​"אנחנו עובדים על זה כבר שנה וחצי", טען השבוע גורם בכיר המעורה בפרטים. "זה לא עוד חלום באספמיה". בדרך למימוש החזון ניצבים אתגרים מורכבים. בשטחי C לבדם חיים כ-250 אלף פלסטינים התלויים בשירותי המינהל. פירוקו משמעו העברת האחריות לידי משרדי הממשלה – מהלך שכמוהו כהחלת ריבונות בפועל. "זה מחייב מענה לשאלות משפטיות ומדיניות כבדות משקל," מסביר גורם משפטי בכיר. "אי אפשר פשוט לסגור את השער ולזרוק את המפתח".

​סמוטריץ' וצוותו, מצידם, כבר רואים את התמונה הגדולה. הם מאמינים שהמומנטום של ממשל ביידן והשינויים הגיאופוליטיים באזור מספקים חלון הזדמנויות היסטורי. "אנחנו בונים את זה נדבך על נדבך", טוען גורם בסביבת השר. "זה לא יקרה ביום אחד, אבל הכיוון ברור – המינהל האזרחי כפי שהכרנו אותו מתקרב לסוף דרכו". אך השאלה המטרידה מכל היא – האם זהו באמת "חזון אחרית הימים" כפי שמכנה אותו סמוטריץ', או שמא מדובר במהלך שעלול להצית את השטח?

​מהלך שאפתני

​ביוני האחרון, בחוות שחרית שבשומרון, כינס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עשרות ראשי יישובים ומאחזים למפגש שחשף את תוכניותיו לשינוי פני המציאות ביהודה ושומרון. "אני אומר לכם, זה מגה-דרמטי," נשמע סמוטריץ' אומר בנאומו. "שינויים כאלה משנים את ה-DNA של המערכת".

​"יצרנו מערכת אזרחית נפרדת", חשף השר בפני הנוכחים, והסביר את האסטרטגיה: "יהיה קל יותר 'לבלוע' את זה בהקשר הבינלאומי והמשפטי… כדי שלא יגידו שאנחנו עושים כאן סיפוח". המשתתפים בכנס הופתעו לשמוע את ההכרזה הבאה: "נתניהו איתנו על מלא". ההקלטה, שהגיעה לידי ה'ניו יורק טיימס' חשפה מהלך שאפתני להעברת השליטה ביהודה ושומרון מידי צה"ל לידיים אזרחיות.

​אלא שבמטה המינהל האזרחי בבית אל הצטיירה תמונה שונה לחלוטין. תא"ל הישאם אבראהים, ראש המינהל החדש, כינס את אנשיו להבהרת המצב ובהקלטה שפורסמה ב'ידיעות' הבהיר כי פני הדברים שונים. "המינהל האזרחי פה כדי להישאר, והוא רלוונטי יותר מאי פעם," הכריז בפניהם. "אי אפשר בלי המינהל, לא לאוכלוסייה המקומית ולא למתיישבים. היחידים שמסוגלים לאפשר מרקם חיים להתיישבות ולאוכלוסייה המקומית הם המינהל האזרחי. המינהל לא יופרט ואינו מופרט."

​בעוד סמוטריץ' התגאה בכך ש"יש סגן ראש מינהל אזרחי שהוא אזרח, עובד משרד הביטחון, כפוף לא לראש המינהל האזרחי, לא לאלוף הפיקוד, כפוף למינהלת האזרחית," תא"ל אבראהים הציג עמדה נחרצת: "הוא סגן אזרחי לראש המינהל. הוא הסגן שלי. אני ראש המינהל, כל מה שקורה ביו"ש הוא תחת אחריותי ובאישורי."

​"אני כפוף לערך הממלכתיות," הסביר אבראהים. "אנחנו לא עוסקים בפוליטיקה, אנחנו גוף צבאי. אנחנו לא עוסקים בהסכם קואליציוני כזה או אחר. זה לא ענייננו." ובהתייחסות ברורה לפרסומים על מהפכת סמוטריץ', הבהיר: "הדברים שמתבצעים ושומעים אותם עליי הם לא משפיעים. אני מבקש שזה לא ישפיע גם עליכם. אף אחד לא יגיד לאנשים שנמצאים כאן כמה הם רלוונטיים או כמה הם חשובים. לא יהיה פה גוף אחר שיידע לעשות את מה שאתם עושים".

​בשיחה הדגיש אבראהים את גישתו המקצועית: "אם יש החלטה שיש בה פוטנציאל לפגוע בהגדרה שזירת יו"ש צריכה להיות זירה משנית, אני יודע להגיד למקבל ההחלטה שהוא טועה, בצורה הכי ממלכתית שיש, הכי מקצועית שיש. אם התקבלה דעתי – מה טוב. אם לא התקבלה דעתי, יש מדינה, יש ממשלה, ואני אעשה את ההחלטה שלהם כאילו קיבלתי אותה בעצמי. ככה עשיתי מיומי הראשון בצה"ל".

​"לא כל מה שאתם שומעים בתקשורת הוא קרוב לאמת", הוסיף בפני אנשיו. "כמי שנלחם בכל מלחמות ישראל מאז שאני חייל, כולל המלחמה האחרונה, וכמי שאיבד חיילים, מפקדים ופקודים ובכל פינה במדינה הזאת יש לי סיפור, אני עדיין רלוונטי ואני יודע מה מקומי בארגון הזה. אני המפקד של הארגון הזה, והסגנים שלי כפופים אליי".

​אך פורסמו הדברים והרוחות במערכת הפוליטית סערו. "מדובר בהקלטה ערוכה ומגמתית מתוך שיחה פיקודית ופנימית שנערכה לחיילי וקציני המנהל האזרחי. צר לנו כי הכתב בחר לפרסם מידע תוך מניפולציה של הדברים", נמסר מהמינהל האזרחי. ממתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה: "אנו לא מתייחסים לנאמר בדיונים צבאיים סגורים".

​סמוטריץ' הבין כי אם קיים מומנטום כדי להשיק את תוכנית הורדת השלטר על המינהל האזרחי – זו התקופה הנוכחית. כך נולד המפגש הדרמטי במטה המינהל האזרחי חודש לאחר מכן. כך הודלפה ההקלטה בשבוע האחרון. לכל זמן ועת.

​הקלות דרמטיות

​לא לחינם לרבים מקרב אנשי מחנה הימין בישראל בטן מלאה על המתרחש במסדרונות המינהל האזרחי המתנהל מול הפלסטינים באופן המעורר לטענתם לא מעט סימני שאלה וחששות סביב מה שנראה כהתנהלות סלקטיבית לטובת אוכלוסיות פלסטיניות. לפני כשנתיים פורסם נוהל חדש במינהל האזרחי המאפשר לפלסטינים להגיש בקשה להסדרת התיישבות בלתי חוקית שנבנתה לפני 2011.

​תחת הכותרת "הגשת בקשה להסדרת מגורים למגזר הבדואי", התאפשר לפלסטינים להגיש בקשה לעיכוב ביצוע של צו סופי להפסקת העבודה וההריסה במגזר הבדואי. "מדובר באלפי מבנים שנבנו ללא היתר ושמיועדים להריסה, שכעת ייתכן שיוסדרו", מחו גורמים בהתיישבות שחשפו את הנוהל החדש.

​בד בבד, פורסם נוהל חדש שיקל על פלסטינים באופן דרמטי לבנות מחוץ לתחומי היישובים. בנוהל שפורסם נקבע כי "בסמכות ראש המינהל האזרחי להחריג מקרים פרטניים, בנסיבות מיוחדות, מן הצורך בנוהל הפרסום המקובל, זאת בין היתר על פי שיקולים של חשיבות מיוחדת לסדר הציבורי באזור, אם יש בינוי קיים בשטח המיועד להקצאה ואם פרויקט ההקצאה מצומצם בהיקפו". המשמעות של ההחלטה היא שלא יהיה צורך בפרסום נוסף חוץ מפרסום המכרז על מנת לבנות. בהתיישבות חששו כי משמעות ההחלטה היא שפלסטינים יוכלו לצאת לבנייה בצמידות ליישובים – בלי שהם יוכלו להתנגד לכך. "יוכלו לבנות גורד שחקים מעל יישוב, בלי התחשבות בתשתיות או בסיכונים הכרוכים בכך", הם אומרים.

​נוהל שלישי שעורר זעם הוא בהתאם לפסיקת בג"ץ, שקבע באותם ימים כי כל פרסום של בנייה ביישובים הישראליים יהיה גם בשפה הערבית, דבר שלא היה קיים בכל שטחי ישראל אלא רק ביו"ש. מבחינת המתיישבים, מדובר היה גם בעלות משמעותית נוספת, אבל גם בהתנגדויות רבות שיגיעו לתוכניות שלא משפיעות כלל על הפלסטינים, בתוך היישובים עצמם, וקושי נוסף בדרך הסיזיפית לאישור יחידות דיור ביהודה ושומרון.

​"מדובר בתהליכים דרקוניים שנעשים במחשכים בלי שום שיתוף פעולה, שיח או הליכי תכנון ובדיקה", צוטט ראש מועצת אפרת, עודד רביבי. "מדובר במלחמה על ההתיישבות בלי שאף אחד שם לב. הם מעודדים את הבנייה בשטחי C ומפשטים את תהליך ההסדרה בזמן שיש על היהודים אכיפה מוגברת". ביחידה לתיאום וקישור פעולות הממשלה בשטחים המעיטו בערך הפרסום. "בהתאם למתווה שגובש במסגרת הליכים משפטיים שהחלו בשנת 2013, באפשרות האוכלוסייה הבדואית המתגוררת באזור יהודה ושומרון להגיש בקשות לקידום הסדרה תכנונית של פתרונות דיור עבורם", נמסר מטעמם.

​לדבריהם, מדובר בנוהל שגובש לפני מספר שנים, עקב הליכים משפטיים שהתנהלו בנושא. "הנוהל מסדיר באילו מקרים יפורסמו הקצאות והרשאות לתכנון של אדמות מדינה באיו"ש, והוא אינו עוסק בבקשות להיתרי בנייה או מבחין בין אוכלוסיות, כאשר הסמכות לחרוג מהנוהל אפשרית במקרים חריגים בלבד. במקביל באותם ימים חשף ארגון 'רגבים' בעתירה לבג"ץ כי המנהל האזרחי ומשרד הביטחון אז בשליטת בני גנץ – פעלו על פי נוהל פנימי, המנוגד לחוק התכנון והבניה, אשר הוביל להקפאה וטרפוד של הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים, וגרם בפועל לזינוק בבניה הערבית הבלתי חוקית בשטחי C ביו"ש.

​הנוהל קבע כי יש להקפיא אוטומטית את הליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, כאשר מוגשות בקשות סטטוטוריות שונות על המבנה הבלתי חוקי, כגון בקשה לתב"ע, בקשה לפטור מהיתר בניה, ערר משפטי, בקשה להקפאת הליכים וכן עתירה לבג"ץ, זאת גם אם ברור מראש כי הבקשות נטולות כל סיכוי חוקי, בשל היעדר בעלות על הקרקע או היעדר סיכויים תכנוניים. כל הגשת בקשה כזו, דוחה אוטומטית את האכיפה לתקופה בלתי מוגבלת בזמן. בתגובה הגישה תנועת רגבים עתירה לבג"ץ. בעתירה נאמר כי הנוהל הוא "עיוות המעודד בניה לא חוקית ומבסס את ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C". בתשובתה לעתירה טענה המדינה כי במנהל האזרחי תיקנו את הנוהל הבעייתי, דבר שהוביל למחיקת העתירה.

​אלא שברגבים טענו כי בפועל השינוי שהמנהל האזרחי הצהיר עליו היה בסעיף מינורי שלא שינה את מהות הנוהל הבעייתי, וכי אותה הקפאה וטרפוד של הריסת מבנים בלתי חוקיים פלסטינים, עדיין נמשכת בפועל. ברגבים עתירה מחודשת לבג"ץ, בטענה כי הנוהל שתוקן בעתירה הראשונה אמנם צמצם במעט את הקפאת ההליכים הגורפת, אך יחד עם זאת מקבע פרקטיקה בלתי חוקית המעניקה לעבריינים חסינות מהליכי אכיפה.

​"המינהל האזרחי, הממונה על אכיפת החוק ביהודה ושומרון, הרחיב באופן תמוה פרצה הקיימת בחוק הירדני באופן המאפשר בפועל עבריינות בניה בהיקפים אדירים", אמר עו"ד בועז ארזי, שמייצג את רגבים בעתירה. "כיום, בשטחי C ביהודה ושומרון, הנמצאים בשליטה ישראלית אזרחית וביטחונית, קיימים כ-80,000 מבנים בלתי חוקיים של פלסטינים, כאשר בכל יום מתווספים 8 בתים בממוצע, זאת לצד השתלטות חקלאית וסלילת כבישים פיראטיים מכוונת וממומנת על ידי הרשות הפלסטינית וגורמים זרים". לדברי עו"ד ארזי "האבסורד חייב להיפסק: בעוד אנו נמצאים במלחמה אקוטית כנגד ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C, המנהל האזרחי באמצעות 'נוהל ההקפאה' מעודד ומסייע לרשות הפלסטינית בהשתלטות". אך ללא הועיל.

​יחסים מיוחדים

​במהלך השנה החולפת פורסם בעיתון 'הארץ' תחקיר על המינהל האזרחי שגילה כי בשם 'האינטרס הישראלי' העניק המינהל האזרחי הקלות חריגות לפלסטינים הנחשבים 'בני שיח' ללא כללים ברורים ועם לא מעט סימני שאלה סביבן. "זה קורה בדרך כלל בין השעות 20:00 ל–23:00. פלסטינים נהגו לבוא לבסיס ולהיפגש עם קצינים בכירים. אחרי בואם של אנשים אלו ומעבר לשעות המשמרת ציפתה לנו עבודה רבה: להוציא להם ולבני משפחתם היתרי תנועה. לעיתים קצינים בכירים נפגשו איתם מחוץ לבסיס".

​אחרים כינו את הפלסטינים הללו "בני שיח". מדובר היה בפלסטינים שהמינהל האזרחי טיפח איתם יחסים מיוחדים של תן וקח: תן מידע והערכות כלליות על המצב ברחוב הפלסטיני, קח היתרי תנועה בקלות — לך ולבני משפחה ואולי לחברים ולמקורבים אחרים. לא מדובר היה במשתפי פעולה שסוכני שב"כ ומשטרה מפעילים בשכר וגם תמורת היתרי תנועה, ושמספקים מידע ביטחוני מסווג ומפליל. כך גם הבהירו להם מפקדיהם.

​העדויות הללו ונוספות שהובאו בתחקיר על ידי ע' הס וכחלק מפרויקט של ארגון השמאל הקיצוני 'שוברים שתיקה' במטרה להציג את המינהל האזרחי כמי 'שמנצל לרעה' פלסטינים לטובת האינטרס הישראלי. אולם בדיעבד התברר מהתחקיר כי בשם 'האינטרס הישראלי' מעניק המינהל האזרחי הקלות חריגות לפלסטינים ללא כללים ברורים ועם לא מעט סימני שאלה סביבן.

​אחד המרואיינים לתחקיר היה החייל לשעבר מתן (שם בדוי) שהעריך ש"יש בן שיח לכל בעל תפקיד במינהלת התיאום והקישור (מת"קים)", הכפופה למינהל האזרחי: בגדה המערבית יש שמונה מת"קים והם ממונים על התיאום עם הדרגים האזרחיים והביטחוניים ברשות הפלסטינית באותו אזור ועל הטיפול בבקשות להיתרים מהתושבים הפלסטינים. "קצין טוב הוא מי שיוזם פגישה עם בן שיח ומטפח את הקשר איתו", אמר. מתן נכח, לדבריו, בכמה מהפגישות, ותמיד שמע את מפקדיו שואלים את האורח מה דעתו על אירוע זה או אחר, איך אפשר להבין את המצב. לעתים, הוא התרשם, השיחות היו ריקות מתוכן "סתם בשביל לשמר את הקשר, ובסוף הפגישה היתה ערימה של בקשות להיתרים".

​מתן צוטט כמי שהבין את חשיבותם של אנשים אלו בשביל המינהל האזרחי כשכשלו פעם או פעמיים במתן היתר ל'בן שיח'. מפקדיהם זעמו עליהם, וזאת בניגוד בולט לבקשות להיתרים שהגישו פלסטינים מן השורה. על פי התחקיר, הקשר הישיר עם קצינים במינהל האזרחי חסך וחוסך מהפלסטינים המוגדרים 'בני שיח' את זמן ההמתנה המקובל על כללי הביטחון לתשובה על בקשה להיתר, את העמידה בתור בלשכות הקישור הפלסטיניות ובמינהלות התיאום והקישור. "קשר זה עשוי להניב היתרים שיפים לכל שעות היום והלילה — ושניתנו גם בתקופת סגר הקורונה; היתרים שנכללים בהם שאר בני המשפחה, ושמאפשרים יציאה מהגדה גם ממעברים שמיועדים רק לישראלים ולא לפלסטינים".

​קיומם של משתפי פעולה פלסטינים שמוסרים מידע ביטחוני ומפליל ידוע לישראלים. ידועים גם מעגלי הקשרים הרשמיים וחצי־רשמיים בין אנשי המנגנונים הצבאיים והאזרחיים הפלסטיניים לאלו הישראלים. על המעגל השלישי הלא רשמי של מקורבים, שמטפח המינהל האזרחי, ידוע בישראל הרבה פחות או לא ידוע כלל. לעומת זאת, קיום בני השיח לא הוסתר מהמתגייסים הטריים למינהל האזרחי. "למדנו עליהם בקורס ההכנה ליחידה בבית הספר לתיאום ולקישור שבצריפין", צוטט חייל אחר בשם אלון בתחקיר.

​"לחיילים נאמר שהמטרה בטיפוח בני השיח היא ייצור קשר חברי שבבוא העת עשוי להועיל במצבים מתוחים: למשל בעת הפגנה מקומית של פלסטינים מול עמדה צבאית, בני שיח אולי יצליחו לפזרה בשלב מוקדם. אבל יש תרחישים למצבים מסובכים יותר, שהצבא והמינהל האזרחי, שהוא חלק ממנו, מתכוננים להם: ביטול מוחלט של התיאום הביטחוני, קריסת הרשות הפלסטינית או מותו של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. תרחיש קרוב לאלו התרחש לפני כשנתיים כשהרשות הפלסטינית הקפיאה חלקית את התיאום האזרחי והביטחוני בשל כוונת ישראל לספח חלקים מהגדה, וכשמגיפת הקורונה היתה בעיצומה. מתן סיפר שבמינהל האזרחי היתה אז תחושה שאפשר לנהל את העניינים גם בלי הרשות הפלסטינית. חלק מהתחושה נבע מהקשר עם בני השיח.

​בתחקיר נטען כי על פי רוב, הציבור הפלסטיני יודע או מנחש מי הם מקורבי המינהל האזרחי, שמקבלים בקלות היתרים למיניהם. זוהי "מפלגת המינהל האזרחי", כינה אותם בתחקיר גורם במינהלה לעניינים אזרחיים, שהיא המנגנון הפלסטיני המקביל למינהל האזרחי. לפני כחודשיים אמר בכיר בפתח בהגזמה כי "המפלגה הגדולה ביותר היא מפלגת המינהל האזרחי", ובמחוז חברון הודבקה הגדרה זו לכמה רשימות שהתמודדו בבחירות למועצות המקומיות במארס. מתן מידע והערכות מצב וקבלת הקלות בתמורה אינם תופעה חדשה: כך פעל המינהל האזרחי לפני הסכם אוסלו, כך היה בתקופת הממשל הצבאי, בתוך ישראל, ובווריאציות מסוימות — כך נהוג עד היום.

​החיילים המשוחררים שעמם הכירו 'כבני שיח' אנשי עסקים וסוחרים, בעלי תפקידים בעיריות וקצינים במנגנוני הביטחון הפלסטיניים. ונראה שבקבוצה נכללות עוד קטגוריות. באחת התכתובות ששלח יועץ לענייני פלסטינים באחת ממינהלות התיאום והקישור, נכתב: "משיחות עם בני שיח במשרד היו"ר ועיתונאים מסוכנויות נוספות, עולה כי…" הדבר מעיד כי בלשכתו של מחמוד עבאס יש אנשים שהמינהל האזרחי רואה בהם "בני שיח". לא ידוע אם אנשים אלו יודעים שהם מוגדרים כך ואם נהפכו לכאלה מדעת.

​במינהל האזרחי הכחישו בשעתו את הנטען וטענו כי "אין שטחים אפורים" בכל הנוגע לעבודתם השוטפת מול הפלסטינים. "המינהל האזרחי הוא ארגון צבאי ומקצועי האמון על מספר תחומי אחריות ועשייה בשטחי יהודה ושומרון, הן מכוח הוראות הדין החל באזור והן מכוח החלטות הדרג המדיני. קציני, חיילי ועובדי המנהל האזרחי פועלים בצורה מקצועית, ערכית והוגנת מול כלל האוכלוסיות, תוך הקפדה על מתן מענה מקצועי והולם לצורכי כלל האוכלוסיות בהתאם לנהלים, הפקודות ולהוראות הדין".

​עוד נאמר: "אנו מצירים על כל ניסיון להטיל דופי בעבודתם וביושרתם של אנשי הארגון, ודוחים בתוקף כל ניסיון לייחס אג'נדות פוליטיות כאלה או אחרות לעשיית הארגון, שמבוססות על אמירות כלליות של גורמים עלומים וחוטאות לאמת. יובהר כי הארגון מקפיד כל העת על בדיקה וטיפול במקרים בהם עולה חריגה מהנהלים, הדין והפקודות. מקרים אלו הם יוצאים מן הכלל ואינם משקפים את התנהלות המינהל האזרחי".

​אוזלת יד

​בשנה שעברה הגיב הציבור הישראלי בזעזוע לתאונה הקטלנית בסמוך ליישוב עלי ולתמונתו שוברת הלב של מתן צינמן ז"ל בן ה-6. מתן נהרג יחד עם אביו לאחר שנתקל ברכב פלסטיני שהשתולל על הכביש. מטרידה מאוד היתה העובדה שהתאונה הזו לא הפתיעה איש ממי שרגילים לנסוע יהודה ושומרון ויודעים שדבר כזה יכול לקרות בכל רגע. תרבות הנהיגה הפרועה של פלסטינים באזור לא מכירה חוק או היגיון, ומהירות מופרזת או יציאה לעקיפות מסוכנות הן עניין שבשגרה ותוצאה ישירה של הזנחת רשויות האכיפה את כבישי יו"ש.

​לטענת עו"ד סעד-סונא, חוקרת במחלקת הליטיגציה בפורום קהלת, חולייה אחת בשרשרת ההפקרות היא המינהל האזרחי, שלא מעביר למשטרת ישראל את המידע על רישיונות נהגים וכלי רכב ברשות הפלסטינית. "המשמעות היא ששוטר יכול לעצור מכונית פלסטינית ולא תהיה לו דרך לדעת שלנהג אין רישיון או שהרכב אינו מורשה", היא תיארה במאמרה ב'ידיעות'. "כבר ב-2013 הצביע מבקר המדינה על הסכנה הטמונה בחוסר התיאום בין הגופים, ובדו"ח מלפני כחודשיים התברר שהמצב לא השתנה. עד היום לא פותחה מערכת שתסנכרן את המידע".

​מתאם פעולות הממשלה בשטחים מצדו הסביר שפיתוח הממשק נמצא בעבודת מטה, וכי המהלך כרוך בזמן רב של עבודה ובמשאבים תקציביים רבים. בינתיים אין דרך לאכוף את חובת הרישוי, וכל פלסטיני נטול רישיון יכול לנסוע על כל רכב לא מורשה בלי לחשוש מעונש. המשמעות נוראית. שוטר שעוצר נהג פלסטיני שעבר על החוק – למשל, נסע במהירות מופרזת – יכול לרשום לו דו"ח, אך מדובר בפיסת נייר חסרת משמעות. המינהל האזרחי, הממונה על גביית קנסות מתושבי הרשות, לא טורח למלא את תפקידו, כך שדו"חות התנועה מהווים המלצה בלבד.

​דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני כשנה הצביע על כך שכ-73% מדו"חות התנועה ביו"ש נרשמו לנהגים פלסטיניים. שיעור גביית הקנסות הכללי ביהודה ושומרון עומד על כ-23%. גם אם אין פילוח של נתוני הגבייה, לא מופרך להניח שהישראלים הם אלו שמשלמים את הקנס, מהסיבה הפשוטה שרק עליהם אוכפים את התשלום. "למינהל האזרחי יש סנקציה אחת שהוא יכול להשתמש בה כדי לאכוף על תושבי הרשות תשלום חוב – מניעת כניסה לישראל – והוא לא רואה צורך להשתמש בה. ואם אין סנקציה, למה לשלם? ובעצם, למה בכלל לציית לחוק?

​"סוגיות של רישוי או גביית חובות יכולות היו להיות משעממות אלמלא היינו רואים את תוצאות המחדלים יום-יום. כשרשויות החוק לא עושות את עבודתן הן מעבירות לפלסטינים מסר ברור: עשו כטוב בעיניכם. לא תשלמו כל מחיר. לעו"ד סעד-סונא מסקנות ברורות. "ואולי זו בעצם רק חתיכה אחת מתוך פאזל גדול. אנו נתקלים לאחרונה בתופעות שונות, בהקשרים שונים, שעולה מהן ניחוח אחד: מדינת ישראל משלמת פרוטקשן לרשות הפלסטינית ולתושביה.

​אם זו האקרובטיקה המרשימה שבאמצעותה מתחמקת ישראל מקיום חוק הקיזוז המחייב הקפאת כספים ששולמו לטרור, ואם זו השתמטות מהחובה לפי הסכמי אוסלו לקיים מנגנוני גביית חובות אפקטיביים. הצעת החוק של משרד האוצר להקמת בנק "שירותי קורספונדנציה", המחריגה אותו מחוק המאבק בטרור ומטילה איפול על המתרחש בו, מעלה תמיהות על המוטיבציה של מדינת ישראל לעבור על הדין הבינלאומי האוסר על מימון טרור.

בינתיים, במעבר אלנבי סופגים פקידי מכס ישראליים אלימות מצד תושבי הרשות הפלסטינית, ואינם מקבלים גיבוי מהמשטרה. במעברים יבשתיים אחרים מעלימה רשות המסים עין מכך שהמכס על סחורות שנכנסות לישראל מועבר במרמה לרשות, בסכומים אסטרונומיים שגדלים והולכים.

התופעות הללו אינן סוד – הן מתועדות ומתוארות היטב בדו"חות מבקר המדינה. עובר בהן, כחוט השני, קו אחד ברור: מדינת ישראל נמנעת מעימות עם הרשות הפלסטינית, שבויה בקונספציה שעדיף לבלוע צפרדעים ובלבד שלא לנענע את הסירה. אבל המצב מידרדר בקצב מדאיג. הצפרדעים מתרבות, גדלות ומשתכללות, והמחירים בלתי נסבלים. מותו של מתן צינמן, שכבר לא יעלה לכיתה א', הוא רק קצה הקרחון.

השרה סטרוק, אז חברת כנסת מהציונות הדתית, תיארה את מעמדו המכריע של המינהל האזרחי בהקשר הזה. "זה לא המשטרה בלבד אלא מכלול גורמים והמנהל האזרחי הוא שחקן מכריע", אמרה אז וחידדה את עיקרי הדו"ח המיוחד אותו יזמה ממחלקת המחקר של הכנסת המוכיח עד כמה חמורה אזלת היד של הגורמים השונים מול תרבות הנהיגה הפרועה של פלסטינים ביהודה ושומרון.

"יש שני כשלים של המינהל. ראשית, מי שאמור לוודא שהפלשתינים משלמים את הקנסות על הדו"חות שנמסרים לה הוא המנהל. יש להם כלי אפקטיבי שהם מחויבים לעשות בו שימוש על פי חוק והוא האיסור לאשר כניסה של פלשתינים חייבי דוחות לישראל הקטנה, אבל המינהל מצפצף על זה. כך קורה שנהגים פלסטינים חייבים 275 מיליון שקל ב-410 אלף דוחות שלא שולמו".

סטרוק חידדה ואמרה כי "המשטרה יכולה לחלק דו"חות לנהגים פלסטינים ולנהג הפלסטיני יש הרבה אפשרויות מה לעשות בנייר הזה, בעוד לנהג ישראלי יש רק שתי אפשרויות, או לשלם או להישפט. נהג פלסטיני יכול להתייחס לנייר הדו"ח כנייר ציור". לדבריה בכוחו של המינהל האזרחי היה לנצל את החובה למנוע כניסה של פלסטינים חייבי דו"חות לישראל הקטנה שכן רבים מהם מבקשים להיכנס לצרכי עבודה, בריאות וכיוצא באלה. לבד מכך, היא אומרת נכון וניתן היה לגבש כלי אכיפה נוספים, אם הדבר היה חשוב בעיני הגורמים הרלוונטיים. "המינהל יכול להגיד שיש היקפים גדולים של תאונות קטלניות והוא מחפש כלים לאכיפה והוא לא עושה את זה".

סטרוק הזכירה כי בדו"ח עלה שקנסות מחולקים רק באופן ידני ולא במשלוח לדואר, בתואנה שאין למערכת את כתובותיהם של הנהגים הפלסטיניים. זאת בשעה שבה כאשר מערכת הביטחון מעוניינת היא יודעת היטב את מקום מגוריהם ואף את החדר בו ישנים חשודים בתכנון פיגועי טרור. המשמעות בפועל היא שגם לא מותקנות מצלמות מהירות, מה שמגביר את הנהיגה הפרועה בכבישים.

ומה באשר לתקינות כלי הרכב? גם כאן, על רקע שתיקתו של המינהל האזרחי, אין יד מכוונת ואוכפת מול כלי רכב פלסטיניים שאינם ראויים לעלות על הכביש. "ניידות בטיחות של משרד התחבורה בצידי הדרכים מזמנות כלי רכב ישראלים ופלסטינים ורושמות דו"חות בטיחות לרכבים. בעוד בישראל הקטנה כלי הרכב התקינים לחלוטין הם כחמישים אחוזים מכלי הרכב שעל הכבישים, הרי שביהודה ושומרון רק 14.7 מהרכבים הפלסטיניים תקינים. בעוד בישראל הקטנה 0.3 אחוז מכלי הרכב דורשים הורדה מיידית מהכביש, ביהודה ושומרון מדובר בשלושה אחוזים מכלי הרכב הפלסטיניים", היא טענה.

למרות נתונים חמורים אלה, אמרה, "רגע אחרי שהניידת מסיימת את הבדיקה וקובעת אם הרכב צריך תיקון או הורדה מהכביש, אין מי שאוכף את זה וכלי הרכב הללו ממשיכים לסכן אותנו בכבישים. כך נוצרת תרבות של נהיגה פרועה. כל נהג בכבישי יהודה ושומרון יגיד שהוא חושש מהנהגים שסביבו לא פחות מהחשש מפיגועים".

בדיון שיזמה סטרוק בכנסת התברר כי מתוך אלף שוטרים לא הוקצה ולו שוטר אחד לטובת יהודה ושומרון, מאחר והנתונים אינם מעידים על כבישים אדומים המחייבים יתר אכיפה. "המשטרה התחייבה בועדת הכלכלה וגם לי אישית שאת הדבר הזה יתקנו ויספרו את הנפגעים הפלסטינים כי בלי הסטטיסטיקה הזו אנחנו באמדן חסר. הבטיחו תחילת יוני לא קרה, הבטיחו בתחילת יולי לא קרה".

"המינהל האזרחי הוא גוף שלא מתפקד כמעט בשום תחום בנורמות המקובלות במדינת ישראל", אמרה סטרוק והדגישה כי המציאות אינה נובעת מרוע לב של מישהו בדרגי השטח אלא מחוסר יכולת הנובע מחוסר עצום בכוח אדם ומהנחיות שאינן תואמות את המציאות. "איפה נשמע שניידת בטיחות תורה על הורדת רכב ואף אחד לא יאכוף את זה?".