22 התנחלויות חדשות: המהלך שישנה את מפת יהודה ושומרון
במאי 2025 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני החלטה שתשנה לצמיתות את פני יהודה ושומרון: הקמת 22 יישובים חדשים ברחבי האזור. זוהי ההחלטה הנרחבת ביותר להקמת התנחלויות מאז חתימת הסכמי אוסלו לפני יותר משלושה עשורים. המהלך, שהובל על ידי שר הביטחון ישראל כ״ץ והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ׳, מצטרף לשורה של החלטות קבינט קודמות שהביאו להקמת 49 התנחלויות נוספות מאז הקמת הממשלה הנוכחית בדצמבר 2022.
ההחלטה החדשה מעלה את המספר הכולל של ההתנחלויות שאושרו בקדנציה הנוכחית ל־71 יישובים – גידול של 40 אחוזים בשנתיים בלבד. לשם השוואה, עד הקמת הממשלה הנוכחית היו ביהודה ושומרון 128 יישובים מוכרים. כעת, המספר עומד על 178 יישובים. מה שלקח עשרות שנים בעבר קורה כעת בקצב מסחרר.
ההחלטה כוללת שלושה סוגים של יישובים: 12 מאחזים וחוות שהוקמו ללא היתר בשנים האחרונות ויקבלו כעת הכשרה רשמית, תשעה יישובים חדשים לחלוטין שיוקמו מאפס, ויישוב אחד קיים – נופי פרת – שנחשב באופן פורמלי כ״שכונה״ של כפר אדומים ויקבל כעת הכרה כהתנחלות עצמאית. החלטות הקבינט נחשבות חסויות, ולכן נוסח ההחלטה המלא לא פורסם באופן רשמי, אך דבר ההחלטה פורסם על ידי הנהגת המתנחלים ואושר בדיעבד על ידי משרד הביטחון.
שר הביטחון ישראל כ״ץ הצהיר כי ״ההחלטה שקיבלנו היום אינה רק חיזוק ההתיישבות בשדרה המזרחית של המדינה – אלא גם מהלך אסטרטגי שמונע הקמת מדינה פלסטינית שתסכן את ישראל, ומשמש חיץ מול אויבינו״. השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ׳ הוסיף: ״זהו יום גדול להתיישבות ויום חשוב למדינת ישראל. בעבודה מאומצת ובהובלה עיקשת הצלחנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של בנייה, ציונות וחזון. ההתיישבות בנחלת אבותינו היא חומת המגן של מדינת ישראל – היום עשינו צעד ענק לחיזוקה״.
חזרה לחומש ושאנור לאחר ההתנתקות
אחד השינויים הבולטים ביותר בהחלטה הוא החזרה ההיסטורית לחומש ולשאנור בצפון השומרון – שני יישובים שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות ב-2005. מדינת ישראל מיישמת הלכה למעשה ובאופן רשמי את ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון. החלטה זו מהווה תיקון עוול היסטורי ומסמנת עמידה איתנה על זכותנו על הארץ. המהלך החל בביטול חוק ההתנתקות בכנסת והמשיך בהחלטות ממשלה המכירות ביישובים אלה לכל דבר ועניין.
ההתנחלויות החדשות מפוזרות בכל רחבי יהודה ושומרון, מצפון השומרון ועד בקעת הירדן ומחברון ועד סמוך לירושלים. ההחלטה כוללת הקמת יישובים במרחב הגבול המזרחי עם ירדן, כחלק מחיזוק השדרה המזרחית של מדינת ישראל והאחיזה האסטרטגית במרחב. בנוסף, יוקמו יישובים באזור הדרך לירושלים, יישובים במרחב הר חברון, ויישובים בנקודות אסטרטגיות נוספות.
החלטה זו מסיימת את הסדרת ההתיישבות הצעירה. כלל היישובים המצויים תחת ההגדרה של התיישבות צעירה יכולים כעת להשלים הליכים סטטוטוריים להסדרה. מבחינה מדינית אין עוד מניעה להשלים את הסדרתם, ונותרו הליכים מקצועיים בלבד. בנוסף להחלטות הקבינט, מאז הקמת הממשלה החלו הליכים להכשרת מאחזים נוספים כשכונות בהתנחלויות קיימות.
50 אלף יחידות דיור ומהפכת תשתיות
במקביל להקמת היישובים החדשים מתרחשת מהפכה אמיתית בתשתיות ובבנייה ביהודה ושומרון. ביוזמת השר בצלאל סמוטריץ' הותנעה תוכנית חומש ייעודית לפיתוח כבישים בהיקף של כשבעה מיליארד שקלים. התוכנית כוללת 110 מיליון שקלים לתאורת כבישים, 190 מיליון שקלים להתקנת רמזורים, 95 מיליון שקלים לסלילת כבישי גישה חדשים, 170 מיליון שקלים להסדרות בטיחותיות ו-250 מיליון שקלים לתכנון אסטרטגי לחומש הבא.
בתחום הבנייה הנתונים מדברים בעד עצמם. מאז כניסת סמוטריץ' לתפקידו עבר קצב אישורי יחידות הדיור מהפך: ב-2021 אושרו 4,072 יחידות דיור, ב-2022 – 4,473, ב-2023 – 12,905, ב-2024 – 9,958, וב-2025 – 23,632 יחידות דיור. בתוך שנתיים וחצי אושרו קרוב ל-50 אלף יחידות דיור – כמות המתקרבת לכלל האישורים שהתקבלו בעשור האחרון. קצב העבודה זינק פי שניים ואף פי שלושה לעומת השנים הקודמות.
גם בתחום הקרקעות חל זינוק חסר תקדים. במשך שלושה עשורים אחרי הסכמי אוסלו היה הקצב זעום: לכל היותר 400-1,000 דונם בשנה. בזכות עבודה מאומצת של השר סמוטריץ' הוכרזו בתוך כשנתיים בלבד כ-30 אלף דונם אדמות מדינה – יותר מ-60 אחוזים מכל מה שהוכרז מאז אוסלו ועד היום, בשלושים שנה. מדובר בקצב שהוא פי 30 ויותר מהקצב המקובל בעבר.
תוכנית E1, שהייתה במשך שלושה עשורים הסמל המובהק ל"מה שכולם מבטיחים ואף אחד לא עושה", הפכה למציאות. לראשונה נתנה המדינה אור ירוק רשמי לתוכנית אסטרטגית רחבת היקף שתחבר את ירושלים למעלה אדומים. התוכנית כוללת כ-3,400 יחידות דיור. E1 מחברת את ירושלים למעלה אדומים וסוגרת את הציר המרכזי המאפשר רצף פלסטיני מצפון לדרום.
בנוסף להקמת יישובים חדשים ולבנייה מואצת פועלות כיום ביהודה, שומרון ובקעת הירדן לא פחות מכ-130 חוות חקלאיות, לעומת כמה בודדות שהיו פעילות בתחילת הקדנציה. החוות, שקמו ביוזמת חקלאים ואנשי שטח, הפכו מכלי מקומי לפרקטיקה אסטרטגית המרחיבה נוכחות על הקרקע. באמצעות תקציבים שהוקצו לתוכנית על ידי משרד ההתיישבות – מעל ל-100 מיליון שקלים – יש לבעלי החוות יכולת ביטחונית לאתר מצבים חשודים ולהגיב.
התגובות הבינלאומיות להחלטה לא איחרו להגיע. ארגון "שלום עכשיו" תקף בחריפות את הממשלה וטען כי "הממשלה כבר לא מעמידה פנים; מטרתה היחידה היא סיפוח השטחים הכבושים והרחבת ההתנחלויות". גורמים בינלאומיים הביעו ביקורת על המהלך והזהירו מפני השלכותיו על תהליכי השלום. מנגד, מועצת יש"ע הודתה לממשלת ישראל על המשך פיתוח ההתיישבות הישראלית והצהירה: "במיוחד בימים קשים אלו, זוהי התשובה הציונית הראויה לכל מבקשי רעתנו".
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה