דלג לתוכן העמוד

במוזיאון "ארץ יהודה" שבקריית ארבע, מול חותמת טיט קטנה ועליה הכיתוב "למלך חברון", קשה שלא להתרגש.
הממצא הארכיאולוגי הזה, המתוארך לימי חזקיהו המלך לפני כ-2,700 שנה, הוא הוכחה חותכת לניהול יהודי ריבוני ולהכנות למלחמה מול האימפריה האשורית, כפי שמתואר בספר ישעיהו: "וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ, וַיַּרְאֵם אֶת-בֵּית נְכֹתֹה…".


במסגרת קורס מדריכי טיולים של חוקר ארץ ישראל, המרצה ישראל שפירא, בשיתוף עמותת "לשומרה" מטעם בית הספר לתיירות ואוניברסיטת חיפה, יצאו התלמידים למסע שורשים בעיר הקודש.
הסיור הקיף את כל רבדי ההיסטוריה היהודית – מהאבות הקדושים ועד לחידוש היישוב בדורנו.



מפתח גן עדן ועד המדרגה השביעית

הסיור נפתח במבנה מערת המכפלה, המבנה המונומנטלי היחיד בארץ שנותר בשלמותו מאז ימי הבית השני. המדריכים הזכירו את "המדרגה השביעית" המפורסמת, ששימשה אות קלון של 700 שנות כיבוש ממלוכי ומוסלמי, בהן נאסר על יהודים לעלות מעבר לה.

במהלך הביקור הועלו זכרונות מביקוריהם ההיסטוריים של גדולי ישראל במקום: האדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור, שזעק מול הדיכוי הערבי "שפחה כי תירש גבירתה", והאדמו"ר הריי"צ מחב"ד, שזכה להיכנס למסגד שעל המערה בקיץ תרפ"ט, עשרה ימים בלבד לפני הטבח הנורא, הודות לקשריו של ר' אליעזר דן סלונים הי"ד.

חשיפת מעמקי המערה

ד"ר נועם ארנון, דובר היישוב היהודי וחוקר המערה, שיתף את המשתתפים ברגע המכונן מחייו: בליל סליחות תש"מ (1980), בעת תפילה באולם יצחק, הוא ירד דרך "פתח הנרות" אל מעמקי המערה הקדומה. בחלל התת-קרקעי גילו החוקרים כלי חרס מתקופת בית ראשון – עדות מדעית לכך שחברון שימשה מוקד דתי כבר במאה ה-8 לפנה"ס. ארנון, המקדיש את חייו לביצור היישוב היהודי, הדגיש את החשיבות של המשכיות האחיזה היהודית במקום.


תיעוד רחפן מעל ישיבת סלבודקא

בתל רומיידה, היא חברון המקראית, סקר המדריך הרב אברהם דוידוביץ את החפירות המאששות את הנוכחות היהודית לאורך הדורות –  משכבות יישוב מתקופת הברזל ועד לקברי ישי ורות. במהלך ההסבר על ישיבת סלבודקא –  הישיבה הליטאית שהעתיקה את מרכזה לחברון בתרפ"ה – העלה אחד התלמידים רחפן ותפס תיעוד יוצא דופן של מבנה הישיבה מלמעלה, אזור שכיום הגישה אליו ליהודים אינה חופשית.

על הקמת הישיבה לצד היישוב היהודי כתב בזמנו גאב"ד העדה החרדית, הגרי"ח זוננפלד זי"ע: "כמעט ראוי לקרוא לה אתחלתא דגאולה".

דמעות בבית הדסה

במרכז המבקרים בבית הדסה, מול מיצג הנרצחים בתרפ"ט, נרשם רגע מרגש במיוחד כאשר אחד מתלמידי הקורס זיהה בדמעות את תמונת אבי-סבו, תלמיד ישיבת סלבודקא שנפל בטבח.

הסיור הסתיים במוזיאון בקרית ארבע, שם הודות למגבלות "הסכמי אוסלו" האוסרים להעביר ממצאים מיהודה ושומרון אל תוך הקו הירוק, נשמרים אוצרות נדירים: כד מטבעות מימי דוד המלך ופסיפסים מהורדיון. מנהל המוזיאון, מר דוד גולדמן, איפשר לתלמידים לגעת מקרוב בממצאים שמחברים את העבר להווה.

בסיום הקורס, יקבלו הבוגרים תעודת מדריך טיולים מטעם משרד החינוך, כשהם מצוידים לא רק בידע אקדמי, אלא בחיבור עמוק ובלתי אמצעי למורשת האבות.

צילום רחפן של העיר חברון – צילום יעקב חיים סופר 

להצטרפות לקבוצת עדכוני "התיישבות עכשיו" בוואטסאפ

מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום

100% אהבו את הכתבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך