הציבור הדתי-לאומי נושא בנטל הביטחוני הכבד ביותר
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות על דפוסי התגייסות לצה"ל מצביעים על פערים משמעותיים בין יישובים שונים במדינה. הממצאים מצביעים על מתאם בין גודל היישוב, אופיו הדמוגרפי ומיקומו הגיאוגרפי לבין שיעורי ההתגייסות והשירות הקרבי.
יישובים קטנים, במיוחד אלה הממוקמים ביהודה ושומרון וברמת הגולן, מציגים נתוני גיוס גבוהים באופן יחסי למשקלם באוכלוסייה. רבים מהיישובים המובילים במדדי התגייסות הם יישובים דתיים-לאומיים מעבר לקו הירוק, לצד קיבוצים ויישובים קהילתיים קטנים ברחבי הארץ.
בין היישובים המובילים ניתן למצוא שמות כמו שילה, עלי, עפרה, אלון שבות, נוקדים, אלעזר, קדומים, אלקנה, בית אל, אפרת וקרני שומרון ביהודה ושומרון, לצד יישובים בתוך הקו הירוק כמו מטולה וכוכב יאיר. גם הקיבוצים החילוניים ממשיכים לתרום באופן משמעותי לביטחון המדינה, תוך שמירה על מסורת ארוכת שנים של שירות צבאי.
התמונה המתקבלת מצביעה על כך שיישובים קטנים, קהילתיים ומגובשים, הן בקרב הציבור הדתי-לאומי והן בקרב הציבור החילוני, מציגים דפוסי התגייסות גבוהים יותר מערים גדולות.
פערי גיוס מדהימים בין הערים
כאשר משווים בין ערים גדולות, התמונה הופכת חדה עוד יותר. המחקר מצא פערים משמעותיים במדדי הגיוס בין ערים שונות, כאשר ערים גדולות נוטות להיות נמוכות יותר בדירוג. ערים עם אחוז גבוה של אוכלוסייה חרדית, כמו בני ברק, ירושלים ואשדוד, נמצאות בתחתית הדירוג, בעיקר בשל האוכלוסייה החרדית המתגוררת בהן, הנספרת בפוטנציאל הגיוס אך ככלל אינה תורמת ימי מילואים.
המחקר מצביע על פערים משמעותיים בתרומה הביטחונית בין אזורים שונים. במחוז יהודה ושומרון, למרות האוכלוסייה הקטנה יחסית, נרשם משקל גבוה יותר של נופלים ביחס למשקל באוכלוסייה. לעומת זאת, במחוז תל אביב, שבו חיה אוכלוסייה גדולה יותר בגילי הגיוס, משקל הנופלים נמוך יותר.
הנתונים על יישובים קטנים ביהודה ושומרון מדהימים במיוחד. יישובים כמו עלי, קרני שומרון, אלעזר, צופר ועתניאל מציגים יחס גבוה במיוחד של נופלים ביחס למספר התושבים בגיל הגיוס. הפערים בין יישובים אלה לבין ערים גדולות הם משמעותיים ומלמדים על דפוסי גיוס שונים בתכלית בין אוכלוסיות ומיקומים גאוגרפיים שונים.
המכינות הקדם-צבאיות ושיעורי הגיוס
המכינות הקדם-צבעיות ושיעורי הגיוס
המכינות הקדם-צבאיות הפכו לסמל התרומה הדתית-לאומית לצה"ל. רוב המכינות ממוקמות ביישובים קטנים ובהתנחלויות, והן משלבות לימודי תורה עם הכנה פיזית ורוחנית לשירות צבאי משמעותי. המכינות הדתיות שמות דגש מיוחד על חשיבות השירות בצה"ל ומעודדות את החניכים לשירות קרבי.
הקיבוצים החילוניים תורמים אף הם מעל ומעבר למשקלם: המרחב הכפרי החילוני בישראל – מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים – מונה נופלים בהיקף גדול ממשקלו באוכלוסייה.
לעומת זאת, מחקרים מצביעים על תמונה הפוכה לחלוטין בציבור החרדי. גברים חרדים מהווים חלק ניכר מהאוכלוסייה בגילי הגיוס, אך נתוני ההתגייסות בפועל נמוכים משמעותית. רוב הפטורים מגיוס לגברים צעירים ניתנים בשל "תורתו אומנותו", ומגמה זו נמשכת לאורך השנים.
מספר החרדים שהתגייסו בשנים האחרונות נותר נמוך. גם לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נתוני הגיוס בקרב החרדים נותרו מוגבלים, כאשר חלק ניכר מהמועמדים נפסלו מסיבות כשירות, וחלק מהכשירים לא גויסו בפועל.
החוקרים מסבירים את הפערים בשני גורמים עיקריים: האתוס והקהילה ביישובים קטנים, שבהם כולם מכירים את כולם ונושאים עיניים אל מי שתורם לביטחון. הגורם השני הוא ההכוונה מלמעלה – המסר שמעבירה הנהגת הקהילה. בעיר הגדולה, כל זה משפיע הרבה פחות.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה