שורשים עמוקים: נחשף מקווה הטהרה הגדול בארץ בתל חברון
במרחק נגיעה ממערת המכפלה, בלב עיר האבות, הושלם לאחרונה שלב משמעותי בפרויקט שימור והנגשה של אחד הממצאים המרשימים ביותר מתקופת בית שני: מקווה טהרה אדיר ממדים, הגדול מסוגו שהתגלה בישראל.
העבודות, שבוצעו על ידי רשות הטבע והגנים, משיבות לחיים את הזיקה היהודית העמוקה לעיר חברון ומדגישות את חשיבותה כמרכז רוחני ולאומי לאורך אלפי שנים.
עדות לחיים יהודיים תוססים
המקווה, שנחשף לראשונה בשנת 2014 בחפירות של קמ"ט ארכיאולוגיה בניהולם של ד"ר עמנואל אייזנברג ופרופ' דוד בן שלמה, משתרע על נפח של כ-200 מ"ק. המבנה האדריכלי שלו ייחודי וכולל חלל מדרגות רחב ומערה פנימית החצובה בסלע. גודלו המ יוצא דופן מעיד על מרכזיותה של מצוות הטהרה בחיי הקהילה היהודית בחברון בתקופה הרומית הקדומה.
איליה בורדה, מנהל אתר תל חברון, מציין כי המטרה היא לאפשר למבקרים חוויה מוחשית: "הנגשת המקווה נועדה לאפשר חוויה של אורח החיים היהודי בתקופה זו. המבקר יוכל להבין את מקומו של המקווה בחיי היום-יום ולחוות לרגע את המציאות הדתית והחברתית של אותה תקופה".
שימור הריבונות וההיסטוריה
עבודות השימור היו מורכבות וכללו ייצוב של שכבות הטיח העתיקות, טיפול בסדקים בסלע וניקוי עמוק של המערה. המהנדסים ואנשי המקצוע הקפידו על שמירת האותנטיות של האתר, תוך התמודדות עם אתגרים כמו ניקוז מי גשמים ושימור גרמי המדרגות העתיקים.
תל חברון, השוכן על המדרונות הדרומיים של העיר המקראית, מהווה מוקד אסטרטגי וארכיאולוגי מהמעלה הראשונה. לצד המקווה, האתר משמר שרידים מרשימים מתקופות קדומות יותר, הממחישים את הרצף ההתיישבותי היהודי:
- "חומת הקיקלופים": חומה כנענית אדירה מתקופת הברונזה שהשתמרה לגובה 4 מטרים.
- חותמות "למלך": שברי ידיות עם הכתובות "למלך חברון" בעברית, המעידים על מנהל יהודי ריבוני בתקופת בית ראשון.
- מטבעות מרד בר כוכבא: עדות חיה למאבק על חירות ישראל.
"חברון שזורה בהיסטוריה היהודית"
"חברון היא אחת מארבע ערי הקודש ואחת הערים העתיקות בישראל," אומר אילן כהן, ממונה מורשת מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים. "הממצאים מעידים כי העיר הייתה מרכז חשוב בגב ההר כבר מתקופת אבותינו. בתקופת בית ראשון זיהינו נוכחות יהודית ענפה, ובימי בית שני העיר התרחבה עם מתקנים תעשייתיים ומקוואות טהרה שמספרים את סיפורנו".
הפרויקט החדש בתל חברון אינו רק עניין ארכיאולוגי; הוא הצהרה על הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין עם ישראל לבירת יהודה ההיסטורית.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "התיישבות עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה