קצינים בכירים בשומרון: "הסכמי אוסלו מתים, נדרשת תוכנית חדשה"
תת-אלוף במיל' ארז וינר ואלוף-משנה במיל' פרופ' גבי סיבוני ערכו סיור מיוחד בחוות 'שובה ישראל' שבשומרון, במסגרתו קבעו באופן חד-משמעי כי הסכמי אוסלו מתים וכי חלוקת השטח הקיימת יצרה עיוותים גאוגרפיים וביטחוניים חמורים שמנעו רציפות ישראלית בשטח.
במהלך הביקור, נפגשו שני הקצינים הבכירים עם חברי פורום "הביתה" – פורום שהוקם על ידי ליבי אליאב, ששכל את בנו דוד אליאב הי"ד בקרבות בעזה, ויהושע שרמן, ששכל את בנו בפיגוע רצחני סמוך לחווה. במסגרת הסיור, הקליטו השניים פרק לפודקאסט הפופולארי שלהם "הווינר והפרופסור", שבו ניתחו את כשלי ההסכמים ההיסטוריים ואת תמונת המצב האסטרטגית הנוכחית ביהודה ושומרון.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני, לשעבר מפקד סיירת גולני ומומחה לביטחון וסייבר שפעל בגזרה הן בתקופת חתימת הסכמי אוסלו והן במהלך מבצע "חומת מגן", הצביע על מחדל מתמשך בניהול הקרקעות ביו"ש. הוא תיאר כיצד הגדרת שטחי A, B ו-C יצרה עיוותים גאוגרפיים שמנעו רציפות ישראלית בשטח, והדגיש את המציאות הבעייתית שנוצרה בשנים האחרונות: "הפלסטינים כרסמו שנים בשטחי C בכסף זר, בעיקר אירופי, תוך פריצת דרכים ובניית תשתיות – בעוד ישראל התעסקה במניעת התיישבות יהודית."
תא"ל במיל' ארז וינר, המשמש כיו"ר תנועת הביטחוניסטים ובעבר מפקד התכנון המבצעי של פיקוד דרום, הרחיב על המשמעות הצבאית הקריטית של ההתיישבות והשמירה על השטחים הפתוחים. וינר הסביר כי תפיסה ביטחונית הנשענת על טכנולוגיה, גדרות ומודיעין בלבד אינה מספקת, וכי אירועי העבר הוכיחו שרק נוכחות פיזית ואחיזה איתנה בקרקע מייצרות הרתעה וביטחון אמיתי.
לדבריו, אנשי החוות ורועי הצאן בשטח אינם רק חקלאים, אלא מהווים בפועל קו הגנה קדמי ועיניים ביטחוניות חיוניות השומרות על האינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל במרחב.
שני הקצינים הבכירים הציגו תמימות דעים מוחלטת לגבי חוסר יכולתה של הרשות הפלסטינית לשרוד בזכות עצמה במתכונתה הנוכחית, וציינו כי היא נשענת באופן מלא על תמיכה פיננסית ומדינית אמריקאית-אירופית, לצד פעילות צבאית שוטפת של כוחותינו המגנים עליה מבפנים. "אם לא היה צה"ל עושה עבורה את המלאכה, חמאס היה זורק אותה מהגגות כבר מזמן", הדגיש וינר
החלופה האסטרטגית: מודל האמירויות והחוות החקלאיות
לצד הביקורת הנוקבת על כשלי העבר, הציג פרופ' סיבוני פתרון יישומי המבוסס על "מודל האמירויות" של פרופ' מוטי קידר. על פי תוכנית זו, יש להגדיר את הערים הפלסטיניות הגדולות (כמו שכם, ג'נין וטולכרם) כישויות אוטונומיות נפרדות, ובמקביל להחיל ריבונות ושליטה ישראלית מלאה על כל השטחים הפתוחים שמחוצה להן. "לא לפי המפה הקלוקלת של אוסלו, אלא רק ערים – וכל השאר שלנו", הסביר סיבוני.
לצורך מימוש תפיסת השטח בפועל, סימנו השניים שילוב של שלושה כלים מרכזיים: הקמת יישובים בשטחי B ו-C, חקלאות קרקעית ומרעה, כאשר המרעה הוגדר על ידם כ"אחד הכלים החזקים ביותר לתפיסת קרקע". הנתונים שהוצגו במהלך הפרק ממחישים באופן חד את עוצמת השינוי האסטרטגי שמחוללות החוות בשטח: בעוד שההתיישבות הממוסדת תופסת כיום כ-200 אלף דונם בלבד מתוך למעלה מ-5.5 מיליון דונם של שטחי C, החוות החקלאיות הצליחו לבסס בשנים האחרונות אחיזה ושמירה על כ-1.1 מיליון דונם נוספים בחסדי שמיים.
הפרק נחתם בהקבלה היסטורית לפרשת המרגלים המקראית, כאשר המשתתפים הדגישו כי "העניין אינו מה אתה רואה, אלא כיצד אתה מסתכל. עשרה מתוך שנים עשר המרגלים הרגישו כחגבים. כלב בן יפונה ויהושע בן נון בחרו אחרת – וכך בוחרים לעשות גם אנשי החוות כיום".
בסיום דבריהם הוקירו המומחים את פעילות "פורום הביתה" בהובלת אליאב ליבי ויהושע שרמן, והזכירו בהוקרה ובכאב את דוד ליבי הי"ד שנפל בקרבות בעזה ואת יהודה שרמן הי"ד שנרצח בסמוך לחווה.
מוזמנים לצפות בפודקאסט המשותף שלהם:
להצטרפות לקבוצת עדכוני "התיישבות עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה