ארבע מסגרות חינוכיות יוקמו בחוות ביו"ש
ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ צבי סוכות קיימה היום (חמישי) דיון מיוחד לבחינת יישום המענים החינוכיים לנוער בחוות ביהודה ושומרון. בדיון נחשפה התקדמות משמעותית לקראת שנת הלימודים הקרובה, לצד דרישה נחרצת לשינוי גישת גורמי האכיפה כלפי הנערים
במהלך הדיון הציג משרד החינוך את ההתקדמות בהקמת מסגרות חינוכיות ייעודיות שיתאימו למציאות הייחודית בשטח, שכן חלק מבני הנוער אינם מבקשים לעזוב את החוות. מנהלת מחוז ירושלים במשרד החינוך, כרמית הרוש, עדכנה באופן רשמי כי "עד ה-1.9 ארבע המסגרות יפעלו". הרוש הסבירה את המודל הייחודי שנבנה במיוחד עבור הבחורים בחוות ובגבעות: "המודל הוא שהמורים יגיעו לחוות כי התלמידים לא רוצים לצאת משם. לכן לא תוקצבו פה הסעות. זה בית ספר במודל אחר".
חיים מויאל, נציג משרד החינוך, הרחיב על המודל: "עד עכשיו פעלנו בעיקר בתחום של הגבעות ולא של החוות, אפילו שזה מקום עם סיכון וצריך לטפל בו. נושא החוות מיועד לילדים שרוצים לעבוד שם, ולא שום דבר אחר. מפתחים מודל ייחודי של מסגרת בית ספרית על-אזורית שתיתן מענה אזורי לכלל הילדים, גם למי שלא מתוך הישוב. המשרד תקצב 4 מסגרות כאלה. אלו בתי ספר צומחים שצריכים להגיע ל100-150 תלמידים". ח"כ משה טור פז בירך על המהלך וביקש לעגן תקציב ייעודי לתקני פנימייה ב-2027, באומרו כי "חייבים שיהיה על סדר היום. המענים שלכם מצוינים אבל בלי הנדבך הזה נישאר חסרים", אך מויאל חלק עליו והדגיש: "בחוות אנחנו רוצים ליצור עבורם משהו אחר כי הם עובדים".
ח"כ סוכות: "שוטר נתן לי כאפה, זוכר את שמו עד היום"
יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות, קשר באופן ישיר בין המענה החינוכי וההצלחה בשטח לבין סוגיית האמון מול גורמי האכיפה, ושיתף בסיפור אישי כואב מתקופת נערותו: "בגיל 15 הייתי באירוע בחברון, היו שם אנרכיסטים. עצרו אותי שוטרים. בתוך הניידת שוטר נתן לי כאפה לפנים. אני זוכר היטב את אותה סטירה שחטפתי מהשוטר ואפילו זוכר את שמו אחרי כל השנים. אתה מבין את זה שיעצרו אותך אבל לא מקבל שיפעילו כלפי אלימות".
ח"כ סוכות תבע שינוי גישה מיידי מצד המשטרה הפועלת במרחב ההתיישבות: "הציפייה מהמשטרה היא ליחס הגון כלפי נערים מפגינים למשל, כי אחרת נוצרת פגיעה באמון, שגם למערכת החינוך יהיה קשה לתקן. אני כמובן לא אומר שצריך להבליג על אלימות. מי שזורק אבנים – שיעצרו אותו. מי שחוסם כביש לעומת זאת, צריך לקבל יחס כמו כל אוכלוסייה אחרת. אפשר לשים מיליוני שקלים על עבודה חינוכית, אבל ברגע ששוטר אחד יורה בנער מפגין למשל – זה הורס עבודה חינוכית של שנתיים. כשנער פוגש שוטר אחרי שפינו לו את הגבעה ומקבל יחס של מפגין הוא מבין. אבל אם יקבל יחס שונה, הוא ירגיש שיש רדיפה. הציפייה מהמשטרה היא להיות עירניים לדבר הזה ולעשות, ולהבין שיש לכך השלכה חינוכית".
"פוטנציאל עצום ותחושת שליחות גדולה"
הפרויקטור המיוחד של שר הביטחון למתן מענה לנוער, אביחי תנעמי, אמר בדיון: "נערים בחוות גבעות רוצים שיכירו בהם ושיגדירו אותם כפי שהם רוצים שיגדירו אותם. לא כולם שם נערים נושרים. הם בתחושת שליחות גדולה. אני מרגיש עצמי כמו אבא של הנערים האלה".
תנעמי חשף החלטה משמעותית של מערכת הביטחון: "מדינת ישראל ושר הביטחון קיבלו החלטה לאמץ החלטת שב"כ ולבטל צווים מנהליים. נכתבה תכנית. אנחנו רוצים לזהות את הפוטנציאל העצום של אותם נערים ולסייע להוציא אותו לפועל. תפקידי כאיש חינוך להעצים את הפוטנציאל הזה".
מצד גורמי האכיפה והרווחה הוצגו נתונים על הגברת הנוכחות החיובית בשטח. ראש מערך החוות במחוז ש"י, סנ"צ יפתח אורי, עדכן: "התחלנו לפעול בפברואר 2026. המטרה לייצר קשר רציף עם בני הנוער בגבעות ובחוות, לפעול לצמצום מצבי סיכון וחיכוך. 10 שוטרים קהילתיים הוקצו. הנוער מקבל אותנו ויש תמיכה טובה מאד של בעלי החוות. אנחנו מעתיקים את המודלים לעציון, דרום הר חברון ועוד".
נציגת משרד הרווחה, איילת רצון, הוסיפה על המעטפת הניתנת בשטח: "14 מדריכים שלנו, כולל עושים נותנים מענה החל מביגוד ושמיכות. הדבר העיקרי הוא הקשר המשמעותי עם מבוגר".
בסיכום הוועדה הודגש כי הצלחת המהלך החלוצי ותלויה לחלוטין בהשלמת התיאום בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, גורמי הרווחה והמשטרה, תוך בניית מענה מותאם שמגיע ישירות אל בני הנוער במקום שבו הם נמצאים ומחזיקים את הקרקע בפועל.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "התיישבות עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה