החורף מתקרב, ואיתו גם הזזת המחוגים: בלילה שבין מוצאי שבת קודש ליום ראשון הקרוב (25 באוקטובר), בשעה 02:00 לפנות בוקר, נזיז את מחוגי השעון שעה אחת אחורה לשעה 01:00. המעבר לשעון חורף מעניק לכולנו שעת שינה נוספת בלילה, אך מקצר את שעות האור. שעון החורף יימשך כחמישה חודשים, עד ליום שישי האחרון של חודש מרץ 2027.
מעבר לשעת השינה הנוספת, לחילופי העונות והשעון יש השפעה ישירה על התחושות ומצב הרוח. עם התקצרות שעות האור והעלייה בשעות החשיכה, הגוף מייצר יותר מלטונין ("הורמון החושך") שגורם לעייפות ולנימנום מוגבר. במקביל, הירידה בחשיפה לאור השמש מביאה לירידה ברמות הסרוטונין – ההורמון שאחראי על ויסות מצב הרוח – מה שעלול להוביל לתחושת דכדוך קלה אצל חלק מהאנשים.
ומה עומד מאחורי השעון המדויק של כולנו? ד"ר אולג פופוב, ממונה מדידות זמן ותדר במשרד הכלכלה והתעשייה, מסביר כי הזמן הרשמי של ישראל נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה. במעבדה פועלים שלושה שעונים אטומיים ייחודיים המבוססים על אטום צזיום, והמערכת משווה את תוצאות המדידה 86,400 פעמים ביממה מול מעבדות לאומיות מקבילות ברחבי העולם. הזמן הלאומי מקדים בחורף את הזמן הבינלאומי (UTC) בשעתיים, ומשמש כעוגן קריטי למערכות תקשורת, שידורים, מחשבים ותשתיות בכל רחבי הארץ.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה