"משנה עתים ומחליף את הזמנים": הלילה, בין מוצאי שבת פרשת לך-לך, לראשון, כ"ג-כ"ד בחשוון תשפ"ז (25-26.10.2026), תעבור ישראל לשעון חורף. בשעה 02:00 בדיוק יוזזו מחוגי השעון שעה אחת אחורה ל-01:00 – מה שיעניק לציבור שעת שינה נוספת.
המעבר נעשה בהתאם לחוק קביעת הזמן משנת 2013, הקובע כי בכל שנה, ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מוזז השעון בישראל שעה אחת אחורה.
שעון החורף יימשך עד יום שישי האחרון של חודש מרץ 2027, אז יוזז השעון שעה קדימה במעבר לשעון הקיץ. המעבר נועד להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך – בקיץ מרוויחים שעת אור בערב, ובחורף מתעוררים כשכבר אור בחוץ.
כך נקבע הזמן בישראל
ד"ר אולג פופוב, ממונה מדידות זמן ותדר במשרד הכלכלה והתעשייה, מסביר כי שעון החורף בישראל הוא הזמן הרשמי הלאומי, המסומן כ-UTC(INPL) ביחס לזמן הבינלאומי. הזמן המקומי הישראלי מקדים את הזמן הבינלאומי בשעתיים בחורף ובשלוש שעות בקיץ.
הזמן של מדינת ישראל נקבע במעבדה הלאומית לפיזיקה שבמשרד הכלכלה, בעזרת מערכת מיוחדת המשווה 86,400 פעמים ביממה את תוצאות מדידת הזמן בארץ עם מעבדות לאומיות אחרות בעולם. במעבדה שלושה שעונים אטומיים מסוג צזיום, המהווים למעשה את השעון של המדינה ואת הסטנדרט הלאומי לזמן.
בחורף, כשאור השמש מוגבל ויש יותר שעות חושך ביממה, עולות רמות הורמון המלטונין בגוף – והתוצאה עשויה להיות נמנום ועייפות. תפקידו של המלטונין, המכונה גם "הורמון החושך", הוא לווסת את מחזוריות השינה ולהתאימה לשעון הביולוגי.
גם הסרוטונין, הורמון האחראי בין היתר על מצב הרוח והרגשות, קשור לפי מחקרים באופן ישיר למידת החשיפה לאור. הירידה בכמותו בגוף בחורף עלולה לגרום למצב רוח ירוד.
בעלי סמארטפונים וטאבלטים מדגמים חדשים יחסית מתבקשים לוודא שהמכשיר מכוון למצב אוטומטי, כדי שהשעון יתעדכן בעצמו. מומלץ לבדוק בהגדרות המכשיר שהאפשרות פעילה.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה